טופ קאפי – סיפורי אלף לילה ולילה צבעוניים

בטופ קאפי ניתן למצוא סיפורים צבעוניים יותר מאשר בכל המוזיאונים בעולם יחד.
סולטן תאוותני, אנשי חצר שאפתניים, פילגשים יפות סריסים מתנכלים, חיו ועבדו כאן בין המאה ה-15 לבין המאה ה-19, ושימש כבית משפט של האימפריה העותומנית. בביקור בביתנים המפוארים של הארמון ניתן לראות, אוצרות של תכשיטים ומבנה ההרמון הנותן הצצה לחיים שהיו שם.
מחמט הכובש בנה את השלב הראשון של הארמון אחרי הכיבוש ב-1453 וחיי שם עד למותו בשנת 1481. לאחר מכן סולטנים חיו שם עד המאה ה-19 על החוף של הבוספורוס.
לפני הכניסה לשער הארמון, שימו לב למבנה המצועצע בכיכר המרוצפת בדיוק לפני הכניסה.
יש שם מזרקה בסגנון רוקוקו שהסולטן אחמט ה-3 בנה ב-1728, הסולטן שאהב צבעונים.
משרד הכרטיסים הראשי נמצא בחצר הראשונה, קצת לפני השער לחצר השנייה.

החצר הראשונה – הידועה כחצר היאניצ'רים. משמאל הכנסייה הביזנטית של Aya İrini.

החצר השנייה – שימשה לאנשי עסקים של האימפריה. בתקופת העותומנים רק לסולטן או לאימו היה מותר להיכנס על גבי סוס. כל אחד אחר כולל הווזיר הגדול היו צריכים להיכנס רגלית.
לחצר השנייה גינה יפה. בניגוד לארמונות אירופאיים להם גנים גדולים, לטופ קאפי
יש סדרה של ביתנים, מטבחים, צריפים, לשכות לקהל, קיוסקים ורובעים לשינה סביב המרכז. מטבחי הארמון הגדול בצד שמאל – מזרח שופצו ועתה יש שם אוסף גדול של כלי פורצלן סיני, הסולטן העריך אותם בגלל יופיים וגם בגלל שהיו משנים את צבעם אם הושם עליהם אוכל מורעל.
מצד שמאל – מערב של החצר השנייה נמצאת לשכת המועצה המלכותית. המועצה הייתה נפגשת בבניין זה על מנת לדון בענייני המדינה, והסולטן היה מצותת, לפעמים, דרך סורג מזהב. כיום בחדר אוסף שעונים.
מצפון ללשכה של המועצה האימפריאלית אוצר מרשים של כלי נשק.
ההרמון
הכניסה להרמון מתחת למגדל הצדק בצד המערבי של החצר השנייה. מומלץ מאוד לבקר שם אך צריך לקנות כרטיס.
ההרמון היה בו הסולטן יכול היה להתהולל כרצונו. פירוש המילה הרמון "אסור או פרטי".
לסולטן היו כ-300 פילגשים. בכניסה להרמון הבנות היו לומדות אסלאם, תרבות ושפה טורקית, אמנות, איפור, לבוש, מוזיקה, קריאה, כתיבה, רקמה וריקוד.
לאחר מכן הן היו הופכות לגברות ראשונות , הן היו מושכות ומוכשרת במיוחד ומחכות שהסולטן יבחר בהן.
החוק האסלאמי נתן לגיטימציה לריבוי נשים. אם אישה ילדה לו ילד היו מכנים אותה haseki sultan ואם הייתה יולדת בת היו מכנים אותה haseki kadın.
השולטת בארמון כונתה valide sultan, הייתה לעיתים קרובות בעלת אדמות ונכסים, היא פקחה על רכושה באמצעות סריסים ומשרתים. היא הייתה מסוגלת לתת הוראות ישירות לווזיר הגדול, היא השפיעה על הסולטן ועל בחירת נשותיו ופילגשיו ולפעמים הייתה מעורבת גם ב ענייני המדינה.
300 החדרים הראשונים של ההרמון נבנו בתקופת שלטונו של מורט ה-3 (1574 – 1595).
להרמון 6 קומות, אך ניתן לבקר רק בקומה אחת מהן.
מעל החדרים האלה ישנה חצר צרה של הסריסים השחורים, גם היא מעוצבת באריחים. בתקופה הראשונה שימשו סריסים לבנים בארמון, את הסריסים השחורים קיבל הסולטן כמתנה מהמושל העותומאני במצרים. כ-200 סריסים חיו בארמון ושמרו על דלתות ההרמון.
אחרי הקיוסק של הסולטן אחמט, ארובה המעוטרת באריחים ולידה הדירות של הסולטן, מרכז הכוח בהרמון. מכאן שלט הסולטן של משפחות ה"ענקית". הסלון של הסולטן מעוטר בציור קיר של נופים מאיסטנבול.
ליד הסלון חדר קבלה מרהיב עם אח גדולה המחופה באריחים מהמאה ה-17. כאן המתינו לסולטן הנסיכות וראש הסריסים לפני הכניסה לסלון האימפריאלי. הסלון עוצב מחדש בסגנון הבארוק על פי דרישתו של אוסמן ה-3 1754 – 1757.
קרוב לשם נמצאת הלשכה הסודית של מורט ה-3.

החצר השלישית
הינה האזור הפרטי של הסולטן, הנשמר על ידי הסריסים הלבנים. החצר השלישית נבנתה במאה ה-16, רוהטה מחדש במאה ה-18. לכאן היו מגיעים פקידים חשובים ושגרירים זרים לדיונים בענייני עסקים של המדינה.
הסולטן ישב על כיסא ענק ובחן את המתנות שהביאו השגרירים כאשר הם עברו בכניסה.
משמאל ללשכה ספריה של אחמט ה-3, נבנתה ב-1719

בצד המזרחי של החצר השלישית נמצאים המעונות של חיל ה משלוח, שעתה הוא בתים של אוסף עשיר של גלימות, מדים הרקומים בזהב וכסף, קמעות שאמורים להגן על הלובש מהאויבים ומכל סוגים של חוסר מזל.
סמוך למעונות המשמר, ישנה תצוגה של 36 פורטרטים של סולטנים. התמונה המוצלחת ביותר של סולטן סלים ה-3 שצוירה ב-1789 על ידי
Konstantin Kapidagli.

האוצר
ממוקם בצד המזרחי של החצר השלישית, בו אוסף מדהים של חפצים מעוצבים בזהב, כסף, רובי, אמרלד, פנינים, ירקן ויהלומים. הבניין עצמו נבנה בתקופתו של מחמט הכובש שהוכתר ב-1460, ותוכנן במקור להיות חדרי קבלה.
בחדר הראשון ניתן לראות את חרבו עטורת היהלומים של הסולטן המפואר ואת הכתר של אחמט הראשון, המעוטר בפנינים שעוצב על ידי
הארכיטקט של המסגד הכחול. כתר זה הוא אחד מארבע כתרים שישנם בתצוגה. Sedefhar Mehmet Ağa

החצר הרביעית
ביתני ההנאות, נבנו על עבדול חמיט (1839 – 1861), לפי מודלים אירופאים. ךמטה יש מסעדה בנוסח קוניה, המציעה נוף נפלא מהמרפסת שלה, אך האיכות של המזון המוצע שם אינו באותה איכות. מערבה לשם נמצא ביתנו של הרופא הראשי, שהיה בדרך כלל יהודי. קרוב לשם נמצא גן צבעונים. במעלה המדרגות של גן הצבעונים יש מרפסת משיש, פלטפורמה שעליה בריכה דקורטיבית ושלושה ביתנים.