Home / מרכז טורקיה / קפדוקיה / יהודי קפדוקיה
קפדוקיה
קפדוקיה

יהודי קפדוקיה

במשנה בתלמוד, ובתרגומי התנ"ך

במספר מקומות בתרגום אונקלוס ובתרגום השבעים זוהתה כפתור המקראית (כף תור), אחד מעמי המקור של הפלשתים, עם קפדוקיה. היו מחכמי התלמוד שזיהו את ממלכת מדי עם קפדוקיה‏[1].

"מדינת קפודקיא", קפוטקיא או קפוטיא מוזכרת פעמים רבות בספרות התנאית, כנראה בגלל שישבה בה קהילה יהודית גדולה, וכן מספר תנאים ואמוראים שמוצאם משם, או שגרו בה. המקום משמש כדוגמה לארץ רחוקה; לדוגמה, ישנה התייחסות לכסף הקפדוקי (מעות קפודקיא) לעומת כסף ארצישראלי ותשלום בו, כאשר אשה מקפדוקיה מתגרשת שם או בארץ ישראל, וכן סיפורים על מקרים מיוחדים של הודעות גירושין ומוות, שעדותן הגיעה מרחוק. כמו כן קיימות אגדות על מקרים יוצאי דופן שקרו במקומות מרוחקים ("בסוף העולם"), והמיוחסות לקפדוקיה. לדוגמה, רבי יוחנן בן נורי התיר ליהודי קפודקיא ש"מה יעשו… ואין להם אלא נפט?" להדליק בו נרות שבת.

בין היתר ביקרו רבי עקיבא, רבי נתן ורבי מאיר בקפדוקיא, ומוצאם של רבי ינאי ורב יהודה, ואולי גם שמואל (אמורא) היה משם. בבית העלמין היהודי ביפו ישנם קברים של יהודי קפדוקיה‏[2].

היסטוריה של יהודי קפדוקיה
גלאפירה נסיכת קפדוקיה הייתה נשואה לאלכסנדר בנו של הורדוס. על-פי עדות נוצרית, בשלהי ימי בית שני ביקרה קבוצה מיהודי קפדוקיה בירושלים והתנצרה. הם הביאו את אמונתם לקפדוקיה אך נרדפו בשל כך. בסביבות שנת 200, בעת ש"העיר קפדוקיה" הומרה לנצרות בידי גרגורי תאומתורגוס, נמצאו שם 17 יהודים נצרנים‏[3]. יהודי קפדוקיה מוזכרים בהרחבה בקדמוניות היהודים של יוסף בן-מתתיהו‏[4]. 12,000 מיהודי קפדוקיה נטבחו בידי שבור הראשון, מלך פרס, בכובשו את העיר במאה ה-3‏[5].

בשנות ה-50 של המאה ה-20 העריכו השלטונות הטורקים ש-12% מהרכוש באזור זה הוא בידי יהודים. במסגרת פרעות איסטנבול ב-1955, ומלחמתו של השלטון במיעוטים היווני והכורדי, עזבו כ-3,000 מיהודי המקום והיגרו מטורקיה לארצות אחרות (עם כ-10,000 מיהודי טורקיה).

 

אודות אייל פרץ

מאמרים נוספים באותו נושא

זלוה - צילום: Maarten מהולנד

זלווה – ארובות הפיות ועמקים מחוברים במנהרות

זלווה (Zelve) שוכנת על מורדות גבעת אקטפה (Aktepe – "התל הלבן"), כ-5 ק"מ דרומית-מזרחית לאוונוס. …