את המבנה החל לבנות קונסטנטין הראשון וסיים אותו בשנת 378 לספירה קיסר ולנס. המבנה מקשר את הגבעה השלישית והרביעית ומביא מים מאליביקוי לנימפיום שבביאזיט (היכן שממוקמת אוניברסיטת איסטנבול היום) משם הועברו המים ישירות לארמונות האימפריה. בתקופת האימפריה העותומאנית שימשה אותה מערכת מים להעביר מים לארמון טופקאפי.
המבנה מבוסס על שתי שורות של קשתות אחת על השניה, אורכו המקורי של המבנה היה כ- 1000 מטר, אם כי בשנת 1509 נהרסו 130 מטר לטובת בנייתו של מסגד שחזדה. חלק נוסף נהרס בשנת 1912 לטובת תכנון עירוני.