דרינקויו

העיר התת-קרקעית של דרינקויו (Derinkuyu yeraltı şehri – "באר עמוקה") שוכנת 29 ק"מ דרומית לנבשהיר והיא העיר התת-קרקעית הגדולה בטורקיה. שמונה קומותיה משתרעות עד לעומק של 85 מטר, ומאז נפתחה למבקרים בשנת 1969 רק עשרה אחוזים משטחה נגיש לקהל הרחב. מעבר לחדרי המגורים יש בדרינקויו כנסייה גדולה בצורת צלב, אורוות, חדרי אחסון, חדרי אוכל, קפלות וחדרים לדריכת יין ושמן. 52 פירים סיפקו אוויר לתושבי העיר התת-קרקעית, ובקומה התחתונה משתרעים מאגרי מים טבעיים. אלה המשיכו וסיפקו מים לתושבי האזור עד שנת 1962, וייתכן שהעניקו למקום את שמו. ניתן היה לאטום את הכניסה אל המתחם באמצעות אבנים גדולות, וניתן היה אף לחסום את המעבר בין הקומות. העיר חוברה לערים תת-קרקעיות אחרות באמצעות מנהרות באורך של מספר קילומטרים. ייתכן שהעיר התת-קרקעית הוקמה בתקופת החתים המאוחרים או על ידי הפריגים במאה ה-7 לפנה"ס ובמאה ה-8 לפנה"ס, אך ברי שהורחבה בתקופה הביזאנטית בין המאה ה-5 למאה ה-10.