קפדוקיה – היסטוריה

קפדוקיה באסיה הקטנה קפדוקיה יושבה על ידי החאתים ולאחר מכן על ידי החתים בתקופת הברונזה המאוחרת. לאחר שקיעתן של הממלכות החתיות החדשות השתלט קרויסוס מלך לידיה על חלקה המערבי של קפדוקיה, בעוד שחלקה שממזרח לנהר קיזילאירמאק נשלט על ידי מדי. בשנת 546 לפנה"ס תקף קרויסוס את הממלכה האחמנית, וכורש הכניעו והשתלט על כל אסיה הקטנה. במשך מאתיים השנים הבאות שלטו הפרסים בקפדוקיה, שהוגדרה מאז ימיו של דריווש הראשון כסאטרפה שהשתרעה מצפון להרי הטאורוס וממערב לפרת.

אלכסנדר מוקדון ניסה לכבוש את קפדוקיה בשנת 333 לפנה"ס אך נתקל בהתנגדות עזה מצד תושביה. הוא איגף אותה מדרום והמשיך בדרכו מזרחה לאורך חופי הים התיכון של אסיה הקטנה. אצילי קפדוקיה בחרו באחד מהם לשליט, וזה היה למלך אריארתס הראשון אשר שלט בקפדוקיה בין 332 לפנה"ס ל-322 לפנה"ס, ואף הרחיב את גבולה הצפוני עד לים השחור. שלושה מלכים שלטו בקפדוקיה אחריו, והרביעי, אריארתס הרביעי שמלך בין השנים 220 לפנה"ס-163 לפנה"ס, כרת ברית עם הרומאים כנגד הסלאוקים.

קפדוקיה ניצבה לצידה של רומא גם בעת מלחמות מיתרידטס שהכריז מיתרידטס השישי, מלך פונטוס על הרומאים, אך בשנת 93 לפנה"ס פלש אליה טיגרנס השני מלך ארמניה. הוא הדיח את מלכה ומינה מלך וסאל מטעמו. השלטון באזור התחלק בין ארמניה לפונטוס, ומצב דברים זה נשמר משך 30 שנים, עד שגנאיוס פומפיוס מגנוס הביס את פונטוס ואת ארמניה גם יחד בשנת 63 לפנה"ס. לאחר מכן שוב שלטו אצילים מקומיים בקפדוקיה, ואלה שמרו על אוטונומיה מסוימת עד שנת 17, עת סיפח אותה טיבריוס לאימפריה הרומית והפך אותה לפרובינקיה.

קפדוקיה הייתה למרכז חשוב של הנוצרים המוקדמים, ואלה חצבו בסלע הטוף כנסייות, מנזרים ומבנים ששימשו להם כמקום מסתור מפני רדיפות.

במאה ה-6 הייתה קפדוקיה לחלק מהאימפריה הביזנטית, והתגוררה בה קהילה גדולה של ארמנים. הביזאנטים שלטו בקפדוקיה עד פלישת הסלג'וקים לאסיה הקטנה במחצית השנייה של המאה ה-11, ולאחר מכן היה האזור לחלק מסולטנות רום. עם התפוררותה של זו, שלטה ממלכת קיליקיה הארמנית באזור בתחילת המאה ה-13, אך לאחר מכן הייתה לחלק מהנסיכות הבייליקית של קרמנאואולו (Karamanoğlu). במאה ה-14 סופחה קפדוקיה לאימפריה העות'מאנית, וכיום היא חלק מטורקיה המודרנית.